אולי בשבת יזרקו סוכריות בבית הכנסת
והבן של עובדיה יצעק "גוט שאבעס" מהמרפסת.
אולי בשבת יבואו אורחים עם ילדים בגילי,
אולי בשחמט אנצח את אבא שלי,
אולי בשבת נטייל עד גבעת החול,
אולי השכן לא יפתח את הרדיו בקול.
אולי בשבת כשאגיד דבר תורה
סבא יאמר: "ישר כוחך!
כל הפיסטוקים – רק בשבילך!"
אולי בשבת תהיה עוגה מיוחדת,
אולי בשבת אמא תלך ללדת.
ואם לא בשבת הזו,
אולי בשבת אחרת.

לאורך השנים הקראתי לילדים את השיר של אורי אורבך המלווה באיור של שי צ'רקה ותמיד הרגשתי מחנק בגרון. זה התגבר בשורה "כל הפיסטוקים רק בשבילך" ובשורה "אולי בשבת אמא תלך ללדת" כבר ניסיתי להסתיר בכי. לא הבנתי למה אני בוכה ולא ידעתי איך להסביר לילדים למה אני קורסת משיר אופטימי וחביב.

השבוע, כשאורי אורבך דודי הלך לעולמו, הסתובבתי חסרת מנוחה וחיפשתי דרך לעזור. ואז נזכרתי בשיר וצץ לי רעיון (ציור של נורה נדלקת…):
"אולי בשבת תהיה עוגה מיוחדת,
אולי בשבת אמא תלך ללדת.
ואם לא בשבת הזו,
אולי בשבת אחרת."

אני לא הולכת ללדת, אבל עוגה מיוחדת! הרי זה מה שאני עושה. יכול להיות שאורי הטמין לי מסר חבוי של עידוד בשיר שכתב לפני עשרים שנה? כנראה שלא... אבל נכין עוגה מיוחדת לזכרו.

חומרים:
6 קרמבואים (מבחינת הצבעוניות המתקבלת בחיתוך אני מעדיפה טעם מוקה)
500 גרם גבינה לבנה 5%
2 שמנת מתוקה לקצפת
6 כפות סוכר
פודינג וניל
תותים לעיטור

אופן ההכנה:
- שימו לב כמה זה קל, מקציפים את השמנת המתוקה בבלנדר ביחד עם הפודינג והסוכר עד לקבלת קצפת חזקה. מוסיפים בתנועות עטיפה את הגבינה ומערבבים בעדינות לתערובת אחידה.
- בשתי תבניות מאורכות מניחים את הקרמבואים (בלי עטיפה, כן?) ויוצקים מעל את התערובת כך שתמלא את הרווחים ותכסה את הקרמבואים מלמעלה. מעטרים בתותים חתוכים.
- מקפיאים את העוגה לארבע שעות לפחות ומוציאים אותה כמה דקות לפני ההגשה.

רוצים לשתף? הכנסו לעמוד הפייסבוק של "איך להרשים את חמותך" אשמח אם תעלו תמונות של העוגה המיוחדת שלכם לזכר אורי.