שנת 2009. יום שישי. אני – רוסיה. החבר שלי – מרוקאי. רגע חשוב בכל מערכת יחסים: הוא מזמין אותי אליו הביתה להכיר את ההורים. ברור - אני מתרגשת קלות. רצון עז לעשות רושם טוב ולמצוא חן בעיניהם של חברי המשפחה ובמיוחד בעיניה של האישה המשמעותית ביותר – אמא שלו. מגיעים קצת לפני הקידוש. שבת שלום, נשיקות על שתי הלחיים, חיוך רחב – אפשר להמשיך לנשום. מתיישבים מסביב לשולחן. אני בוחרת במקום אקראי שמאותו רגע היה "שלי" במשך כמעט חמש שנים.
מי שמכיר משפחות מרוקאיות יודע שאין דבר כזה ארוחת יום שישי בלי חריימה. אני לא ידעתי. אני אכלתי בעיקר מחוץ לבית, ולרוב אוכל שמוכר לחיך שלי, כלומר – לא מתובל. בתור האורחת אני מקבלת את החתיכה הראשונה. מממ, מריח לא רע בכלל. בראש אני כבר חורזת שרשרת סופרלטיבים, הרי מאוד חשוב להחמיא לבעלת הבית שפתחה כזה שולחן עמוס בכל טוב. המילים כבר עומדות על קצה לשוני כשאני מכניסה את הביס הראשון לפה ו... נחנקת. לא יכולה לא רק לדבר, אלא אפילו לנשום. הדבר היחיד שיוצא ממני זה דמעות, וכל מה שאני זוכרת מאותה ארוחת הערב זה שכולם הסתכלו עליי: הייתה דממה של כמה שניות ואחריה פיצוץ צחוק מתגלגל. המטרה הושגה – הרושם היה בלתי נשכח. הדג אגב היה פשוט מעולה.
ככה התחיל סיפור האהבה שלי עם החריף. מסתבר שאפשר להתרגל אליו תוך שתיים-שלוש ארוחות יום שישי. יתרה מזאת – אין בעצם שום דרך חזרה לאוכל תפל ולא מתובל. היום, בתור אוכלת חריף מנוסה, אני מציעה לכם את המתכון של שושי, אשת חייל וכמעט חמותי לשעבר, לדגים מרוקאיים ברוטב חריף. זאת מנה נהדרת שפותחת את התיאבון ואת הלב. מאוד קלה להכנה, מאוד מרשימה וטעימה. הפחתתי את כמות השמן, הורדתי קצת זמן בישול. מעבר לזה מדובר במתכון אותנטי לחלוטין. אם תגישו את הדגים האלה באופן אנונימי לשופטי "משחקי השף", תתוארו על ידם כסבתות מרוקאיות ומיד תועברו לשלב הבא.
ובקיצור - מומלץ בחום! אבל לא לשכוח את שני הדברים החשובים: הרבה חלה בשביל הרוטב וכוס מים בשביל הגרון :)
מצרכים:
2 עגבניות בינוניות
5-6 שיני שום
צרור פטרוזיליה
צרור כוסברה
1 ו- 1/2 כוסות מים רותחים
קופסה קטנה של רסק עגבניות
כפית מלח (או לפי הטעם)
1/2 כפית פלפל שחור (או לפי הטעם)
כף גדושה פפריקה מתוקה
כפית גדושה פפריקה חריפה
1/4 כוס שמן
6 פלפלים יבשים מתוקים
6 פלפלים יבשים חריפים (או לפי הטעם)
6 חתיכות פילה בורי (דג וחצי, או לפי גודל הסיר)
אופן הכנה:
• מקלפים את העגבניות ומגרדים בפומפייה.
• קוצצים את השום, הפטרוזיליה והכוסברה.
• בקערה קטנה מערבבים מים רותחים עם רסק העגבניות והתבלינים.
• בסיר רחב מחממים את השמן, מוסיפים את השום הקצוץ ואת שני סוגי הפלפלים היבשים ומטגנים תוך ערבוב קל עד להזהבת השום.
• מוסיפים את העגבניות המגורדות ואת הרוטב, מערבבים ומביאים לרתיחה. מפזרים מעל חצי מכמות עשבי התיבול.
• מניחים מעל את הדגים (עם העור כלפי מטה), מפזרים מעליהם את החצי השני של עשבי התיבול, מכסים ומבשלים על אש נמוכה בערך 15-20 דקות. מדי פעם אפשר לפתוח את המכסה ולהרטיב את הדגים ברוטב. אין צורך להפוך אותם או לערבב.
• מכבים את האש ומגישים, מומלץ עם הרבה רוטב וחלה טרייה בצד.
הערות:
• השתמשתי בשש חתיכות של פילה בורי, שזה בעצם דג וחצי, כי זה מה שנכנס לתוך הסיר שלי. אפשר כמובן להוסיף או להפחית.
• אפשר להשתמש בכל דג שאוהבים. אם לא אכפת לכם להתעסק עם עצמות הדג, לא חייבים להשתמש בפילה.
• אל תבשלו את הדגים יותר מדי זמן! אם בכל זאת אתם חסידים של בישול ארוך, תבחרו בדג שומני יחסית שלא יתייבש תוך כדי הבישול הארוך.
• לא חייבים להשתמש גם בפטרוזיליה וגם בכוסברה. תלכו על מה שאתם אוהבים.
• אם אתם לא בטוחים לגבי רמת החריפות של הפלפלים, תוסיפו אותם בהדרגה.
• כמות הנוזלים = כמות הרוטב. אם הוא יוצא סמיך מדי – אפשר להוסיף קצת מים רותחים. אם הוא דליל מדי – אפשר לבשל את הדגים ללא מכסה.
• את המתכון המצולם עם הסברים צעד אחרי צעד אפשר לראות כאן.
בטורים הקודמים:
מתכון לשטרודל תפוחים וצימוקים
מתכון לעוגת תותים
מתכון לעוגת שוקולד רכה ללא קמח
מתכון לעוגיות חמאה וקקאו
מתכון לבראוניז עם אוראו
מתכון לכרובית אפויה בציפוי פריך
מתכון לעוגת פיסטוק עם חלבה
>> לעוד מתכונים מעולים הכנסו לבלוג של אולגה טוכשר – המרכיב הסודי
צילומים: אולגה טוכשר