מהו המאפה האהוב עליכם? זאת שאלה באמת קשה. זה כמו לבחור את השחקן, הזמר, הסרט או השיר האהובים ביותר. לשם כך צריך לקחת המון מועמדים שווים ולבודד מתוכם רק אחד, את הטוב ביותר, כזה שבלעדיו הקטגוריה לא יכולה להתקיים או להיות שלמה. הקושי קיים, בין היתר, מכיוון שהטעם שלנו נוטה להשתנות לאורך זמן, ולא תמיד מה שאהבנו לפני מספר שנים הוא בהכרח מה שנמשיך לאהוב גם מחר. אך אם אני הייתי צריכה להצביע על מאפה כזה, ללא ספק הייתי בוחרת בלחם. אני לא מוכנה לוותר עליו. הוא האחד שלי, איתו הייתי רוצה להיתקע באי בודד. כן, רק דקל, אני וכיכר לחם שלעולם לא נגמרת.
לחם הוא המאפה הבסיסי, הקדום והנפוץ ביותר עלי אדמות. מאז שבייתנו את החיטה, או לפי חוות דעת אחרת - מאז שהיא בייתה אותנו, לחם ממוקם בראש מצעד מוצרי החובה של בני האדם. באימפריה הרומית דרשו רק ״לחם ושעשועים״, היעדר הבחנה בסיסית בין לחם לעוגות של בת מלוכה אחת גרם בסופו של דבר למהפכה הצרפתית, פועלים של כל הזמנים עד עצם היום הזה משתמשים בקריאת ״לחם עבודה". בקיצור, הנקודה ברורה.
למרות כל הנאמר לעיל, היחסים שלי עם הלחם מורכבים. טרם ניסיתי לאפות אותו בבית. המאפה הקרוב ביותר לדבר האמיתי שהכנתי היה פיצה או לחמניות. אך לחם זה משהו אחר. הוא הפרימדונה התובענית של מאפים שדורשת יחס ותנאים מיוחדים. עד היום עובר בגופי רעד של חוסר בטחון וספק כשאני עובדת עם שמרים. התהייה הנצחית - האם הבצק יעלה? יש בליבי צלקת שמרים, ואני צריכה חוויות מתקנות נוספות בשביל להתגבר על הטראומה וללמוד לתת אמון במרכיב הבסיסי הזה בלחם. ולפעמים פשוט נדמה לי שלחם הוא פרס, משהו הרבה יותר גדול, עמוק ומשמעותי מסתם מאכל, מטאפורה לבית ומשפחה אמיתית, ולכן אכין אותו בהמשך, כשכל מה שאני חולמת שיקרה יתגשם.
כאמור, כשאין לחם - תאכלו עוגות. אני מציעה לכם היום מתכון של לחם פיסטוק-חלבה מתקתק עם ציפוי שוקולד לבן. מדובר בעצם במעין עוגה בחושה, ללא שמרים, פחות מתוקה ובמרקם טיפה יותר דחוס וצפוף. הלחם הזה מאוד פשוט להכנה, הוא יפה ומרשים, טעמו מיוחד מאוד בשל השילוב של פיסטוק-חלבה-הל והוא פשוט מעולה לצד כוס קפה או תה. אם כמוני עד היום לא העזתם לגשת לדבר האמיתי, תנסו את הלחם הזה קודם.
בטורים הקודמים:
מתכון לקדירת בשר עם תפוחי אדמה ובטטה
מתכון למרק כתום בניחוח אסייתי
מתכון לעוגיות ג'ינג'ר
מתכון לעוף עם פירות יבשים
מתכון לחביתיות בננה ושוקולד צ'יפס
>> לעוד מתכונים מעולים הכנסו לבלוג של אולגה טוכשר – המרכיב הסודי