פעמים רבות בשנה האחרונה יצא לי להרהר במחשבה שאולי בגלגול הקודם הייתי תאילנדית, או יפנית עם עיניים מלוכסנות ומבט רעב לאורז ודגים חיים. המטבח האסייתי, על שלל גווניו וצורות ההכנה שלו, הוא אחד המטבחים האהובים עלי.
כמו בהרבה מטבחים, אבל כאן במיוחד, איכות חומרי הגלם ואיזון הטעמים הם שקובעים אם המנה שלכם תצא טובה או מושלמת. ושלא יהיה לכם ספק, מדובר בלא פחות מאשר אמנות וחוש טבעי למינונים.
אז חוש טבעי לא בטוח שיש לי, אבל סבלנות לנסות מתכון 10 פעמים דווקא קיבלתי בגנים. כך קרה שכמעט 2 קילו של דג לוקוס מופלא, שלא הריח כמו דג אלא כמו אויר של ים, נכנס ויצא מהמחבת עד שבסוף הגעתי לתוצאה המוצלחת ביותר, כזו שתשאיר את הקציצה עסיסית מבפנים, זהובה מבחוץ ומלאה בטעמים עדינים שלא יטשטשו את טעמו של הדג.
נכון, דגדג לי באצבעות לקחת את הדג, לצרוב אותו על מחבת עם קצת חמאה ולימון ולאכול, אבל הפעם החלטתי לקחת אותו למחוזות רחוקים עם ניחוח אסייתי ומרקם פריך, כזה שאהוב מאוד על החיך הישראלי.
הבעיה היחידה בכל הסיפור הזה, שמרוב ניסיונות נשארה לי תערובת שמספיקה בדיוק ל-12 קציצות קטנטנות. שזה אמנם לא מעט לבן אדם אחד, אבל קצת פחות למשפחה שבאה לארוחת צהריים על טהרת הדגים. לפחות גיליתי שלא רק אני חושבת שמדובר באיזון מופלא וטעם אלוהי.
ותסלחו לי על המשפט שנלקח הישר מקבוצות ה"עילאיים ומתנשאים", אבל את המתכון הזה אתם חייבים להכין בבית. לארוחת צהריים, לערב החג או כמנת פתיחה בארוחת ערב חגיגית.
הערות, הארות ושאר חיות בית
• מילה לגבי הדג – חשוב שתכינו את המתכון עם דג טרי ואיכותי. כמה חשוב? ממש! העדינות של הלוקוס ובשרו המוצק הכרחיים כשמכינים מנה כזו, ובכלל כאשר מכינים מנות עם דגים. את הדג שלי הבאתי מ"שלדג דגים" שנמצאים בצפון ועושים משלוחים באזור הזה. אם אתם גרים במרכז אני ממליצה להתקשר ולבדוק, אם תהיו נחמדים ותזמינו מלא דגים טעימים אני בטוחה שילכו לקראתכם. חוץ מזה, כמעט ואין בו עצמות, אלא רק אדרה ששולפים ממש בקלות. ולגבי המחיר? כן, הוא יקר, אבל אתם לא צריכים כאן יותר מ-300 גרם, וגם אם תכפילו כמויות, כמו שאני הייתי צריכה לעשות בדיעבד, זה עדיין שווה את המחיר.
• מומלץ להכין את הקציצות בגודל קטן יחסית (יותר קטן מהקציצות שאתם רגילים להכין בבית). גם כי העדינות והטעמים משווים לגודל קטן ואסתטי וגם כי יותר נוח לאחוז בקציצה עם צ'ופסטיק.
• אחרי רשימת המצרכים הוספתי עוד כמה אופציות לשדרוג. ניסיתי את כולן ובעיני כל האופציות היו טובות ומוצלחות אך זו שהבאתי ברשימת המצרכים הראשונה הייתה הטובה ביותר. אם אתם אוהבים לשחק קצת ולגוון אני ממליצה בכל זאת לנסות.
• רטבים – הכי פשוט זה לערבב רוטב צ'ילי (עדיף כזה שהוכן בבית) ביחד עם סויה. אבל האמת היא שכל רוטב אסייתי כזה או אחר יתקבל בברכה.
• ממרח קארי אדם אפשר למצוא היום בכל סופר כמעט ואני ממש ממליצה שיהיה לכם ממנו בבית. הוא מצוין בשילוב עם חלב קוקוס, במרקים, במוקפצים ובכלל בהמון מנות. אז אל תתעצלו ולכו לקנות.
ולא הטור "משהו טעים" לא עבר ליום רביעי, הוא פשוט מפתיע עם מתכון נוסף השבוע בגלל אוירת החגים.
מטגנים עד שהקציצות מזהיבות ומקבלות מעטה פריך. צילום: רחלי קרוט[/caption]מצרכים:
300 גרם בשר נקי מדג לוקוס
כפית שטוחה עמילן תירס
3-4 כפות מים
2 כפות שמן
2 כפות עירית קצוצה לטבעות קטנות או עלי כוסברה קצוצים
מעט מלח
כפית מיץ לימון
1/2 כף ממרח קארי אדום
1/2 כפית סוכר חום
כפית סויה
מעט פלפל לבן
אופציונאלי:
מעט צ'ילי טרי קצוץ דק דק
חלב קוקוס במקום מים
רוטב דגים במקום סויה
מעט שמן שומשום להוספה לבלילה
ממש מעט ג'ינג'ר טרי מגורד
אופן הכנה:
• במעבד מזון טוחנים את הדג (בלי עור ועצמות כמובן) ביחד עם העמילו והמים. העיסה צריכה לצאת יחסית אחידה ודביקה אבל לא לגמרי משחתית כדי שניתן יהיה להרגיש בדג. זה לוקח בערך 15 שניות.
• מעבירים לקערה גדולה ומוסיפים את שאר המצרכים. מערבבים היטב עם הידיים, כמו שלשים בצק. הפעולה הזאת תפתח קצת את התערובת ותהפוך אותה ממשחתית לכזו שניתן לעבוד איתה. אם לא מתחשק לכם ללכלך את הידיים, ערבבו נמרצות עם כף עץ.
• אם רוצים לטגן את הקציצות במועד מאוחר יותר, זה הזמן לכסות את התערובת בניילון נצמד ולהעביר למקרר. התערובת תשמר כמה שעות - מקסימום יום ולא יותר.
• לוקחים כמות קטנה מהתערובת (כמה קטנה? בערך כפית בהריון) ומשטחים ביד למעין קציצה. מניחים בקערה עם פירורי הלחם ומצפים מכל הצדדים. כך ממשיכים עם שאר תערובת הקציצות.
• מחממים שמן שמגיע עד לחצי מגובה המחבת ומטגנים את הקציצות מ-2 הצדדים עד שהן זהובות.
• מגישים מיד עם רוטב צ'ילי, בוטנים או פשוט סויה.
מגישים עם רוטב צ'ילי וסויה. צילום: רחלי קרוט[/caption]הכנתם? יש לכם שאלות לגבי המתכון? כתבו למטה בתגובות או פרסמו את התמונות של הקציצות שהכנתם בקבוצת הפייסבוק